היי מהצד השני

הנה אני שבה אל עיירת הרפאים שהיא הבלוג הלא מתוחזק שלי, שהיה אמור להיות מקום שוקק ומלא חיים והפך לאחד מפארקי השעשועים הנטושים האלה שהטבע השתלט עליהם וכל התמונות משם הן של רכבות הרים מכוסות טחב ולהקות של קופי רזוס שגרות בקרוסלת ברבורים.

אז אנגב לרגע את האבק ואסיט הצידה את קורי העכביש על מנת לספר שאני עדיין בסביבה! ואפילו עם טיוטה לספר חדש שיצא בשנה הבאה. מדובר בספר נוער, לא משהו שתכננתי אי פעם לכתוב, אבל מכיוון שזוהרה כתבה אחד ב״איפה את בקיץ״ ושאני נוטה להזדהות פסיכוטית עם דמויות שאני נקשרת אליהן, לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב אחד בעצמי.

אני לא אתן יותר מדי פרטים, אבל אספר שמדובר בדיסטופיית נעורים, שמתחילה בשני ילדים שבזמן מתקפת טילים על ישראל נכנסים לפתח החירום במקלט הבניין שלהם ומגיעים למקום, ובכן, אחר. בעומק, כמובן, מדובר בכלל בספר על גירושים ועל החורבן שילדים חווים, ועל שתי המציאויות שנוצרות.

זה ספר מאוד יפה, הרפתקני וקצת מפחיד, שאין לי מושג מה יעלה בגורלו. כי בניגוד לספרי מבוגרים, שאחרי שלושה מהם כבר הבנתי פחות או יותר איפה אני ממוקמת ומה הגבולות שלי (אתן את הראיון החושפני, אבל אמות ולא אעשה סבב חנויות), כאן אין לי מושג בכלל. אני אפילו לא מכירה בני נוער מלבד בן ה-11 הפרטי שלי, אבל אני מניחה שהוא יכריח אותי לתת לו עותק בחינם.

בכל מקרה, אני מבטיחה שאחר כך יגיע גם ספר לגדולים (אבל לאט, כי אני אישה שגם מתפרנסת מכתיבה שאינה ספרותית ושאם אתם זקוקים לכתיבת תוכן שיווקי או אחר ברמה וואו ולפיצוחי קריאייטיב שווים, אני לגמרי האדם בשבילכם) והכל ישוב לקדמותו.

אז עד אז, אשיק כאן פינת המלצות ספרים קטנה:

החוקים של הבנות/מיה יסעור

תום מאויים, תחושת סכנה, ערימת החרא שהיא גיל ההתבגרות - ממואר רגיש וחכם שלוכד זנב רגשי מהימן של נעורים ושל עולם שמעורר חרדה ופומו במידה שווה.

ביי בינתיים