איך להעביר (ולקבל) ביקורת ולהישאר בחיים*
כמבקרת טלוויזיה ותרבות במשך שנים ארוכות ("רייטינג", "מעריב" ועד היום ב-mako), אני מכירה את נושא הביקורת מזוויות רבות, כולל מהצד השני - כסופרת שקיבלה לא מעט ביקורות, לא כולן חיוביות. החטפתי וחטפתי. למדתי מתי זה חשוב, מתי זה מיותר, ועם השנים גם איך לעשות את זה נכון.
לתת ביקורת זה לא דבר פשוט, גם לא לקבל אותה, זה לא אינטואיטיבי – אבל זה חשוב. כי ביקורת נכללת בכל תחומי החיים שלנו: בעבודה בין קולגות או בין עובדים למנהלים, במשפחה בין בני זוג או הורים וילדים, בין חברים וכמובן בתחביבים ישראליים כמו מילוי סקרי שירות, בחירת מספר כוכבים לגט טקסי ואיום בשיימינג על נציגי שירות.
*בחיים = עם כמה שפחות אנשים ששונאים אותך.
למי ההרצאה מתאימה?
לארגונים, חברות ותאגידים ששמים דגש על יחסי אנוש ורוצים לשפר תהליכי משוב, אבל תוך כדי גם להעשיר ולבדר.
מה ההרצאה כוללת?
אנקדוטות – רובן מצחיקות או משפילות – מחיי המבקר, סיפורים מסעירים מאחורי הקלעים של עולם העיתונות, הטלוויזיה והסלבס, וגם מדריך שימושי ומעשי להעברה וקבלת ביקורת באופן מועיל, כזו שגם יכולה להוביל לשינוי אמיתי.
איך לכתוב? או: 20 שאלות נפוצות על כתיבה ותשובות לא חד משמעיות עליהן
כסופרת, פובליציסטית, כותבת שיווקית ואדם שנאלץ להתפרנס, יצא לי לחוות את רוב סוגי הכתיבה, ויש לי חדשות טובות! זאת מיומנות, ככל שמתאמנים יותר – משתפרים.
שלושים שנה של כתיבה העניקו לי לא מעט ידע, תובנות ומסקנות שיכולות לסייע לאנשים אחרים שרוצים לכתוב, או סתם כאלו שאוהבים לקרוא ומעוניינים בהצצה למאחורי הקלעים של כל הדבר (הקטן מאוד, האמת) הזה.
למי ההרצאה מתאימה?
ספריות, מועדוני ספר, אנשים שקראו את ספריי ורוצים לשאול אותי שאלות, אנשים שלא קראו את ספריי ורוצים לשאול אותי שאלות, אנשים שקראו את הספרים של גרוסמן אבל הוא יקר מדי, אנשים שאוהבים לכתוב וצריכים מישהו שיגיד להם שהם יכולים, שלא צריך לכתוב "חשוב" או "רציני", שכתיבה לא חייבת להיות דבר "גדול", ושכדאי לכולם לנסות.
מה ההרצאה כוללת?
מענה על שאלות נפוצות כמו: כמה זמן לוקח לכתוב ספר? מה זה בעצם "תנופה"? מאיפה מביאים רעיונות? על מה כדאי לכתוב? הכל חייב להיות אמיתי? איך מתחילים? איך מתמידים? רואים מזה כסף? איך מגיבים לאדם שמבקש ש"תקרא את כתב היד שלו" (עוזבים את העיר ומחליפים זהות) איך אני אדע אם יש לי כישרון? (כישרון זה לא סיפור, חברים, כישרון יש כמו זבל, זה אף פעם לא הספיק לאף אחד).